דמנציה נחשבת לאחת מבעיות הבריאות הקשות והמכאיבות ביותר. היא נגרמת על-ידי מספר מחלות ניווניות שפוגעות במוח (שהשכיחה שביניהן היא מחלת האלצהיימר), אשר גורמות להידרדרות מתמשכת ובלתי הפיכה ביכולות החשיבה ותפקוד המוח. התסמינים הראשונים של מחלת הדמנציה הם אובדן זיכרון ופגיעה ביכולת החשיבה וההתמצאות, ובהדרגה מתפתח אובדן היכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. שינויים התנהגותיים עלולים להופיע, ובסופו של התהליך, המצב מידרדר עד לחסר תפקודי.
עקב כך, למחלת הדמנציה השלכות חמורות על הלוקים בה ועל בני משפחותיהם התומכים בהם, כמו גם על הצורך בשירותי בריאות ורווחה.
התמודדות מערכתית עם מחלת הדמנציה מהווה את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של המאה הנוכחית, בפרט נוכח הזדקנות האוכלוסיה.
דמנציה (שיטיון) היא מחלה בה נפגעים התפקודים הקוגניטיביים (יכולות החשיבה) והמנטליים (התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים). מחלת הדמנציה פוגעת באופן הדרגתי בזיכרון, ביכולת החשיבה, בהתמצאות בזמן ובמרחב, וביכולת לזהות אנשים וחפצים. עקב כך חלה ירידה הדרגתית גם ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. כחלק ממהלך המחלה סובל החולה מתופעות של בלבול, רוגז, חשדנות ואף התקפי אלימות. עם הזמן, בנוסף לפגיעה הקוגניטיבית, מתרחשת גם פגיעה ביכולות הפיזיות.
דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת המחלות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה.
שכיחות מחלת הדמנציה נאמדת בכ- 10% מבני 65 ומעלה. השכיחות עולה עם הגיל מכ- 5% בגילאי 65-74 ועד כ- 30% בגיל 85 ומעלה. לעיתים נדירות המחלה מתגלה כבר בגילאים צעירים יותר (מתחת לגיל 60). כיום בישראל, מספר החולים בדמנציה נאמד בכ-150,000. בשנים הקרובות, עם הזדקנות האוכלוסיה בישראל, מספר הסובלים מדמנציה צפוי לעלות במידה רבה.
מספר מחלות יכולות להוביל לדמנציה, עקב פגיעתן ברקמת המוח. השכיחות שביניהן:
- מחלת האלצהיימר (כ-60%-70% מכלל חולי הדמנציה) – המחלה מתאפיינת בהידרדרות הדרגתית לאורך 7-10 שנים (ראו להלן שלבי המחלה). היא מופיעה לרוב אצל קשישים ללא סיבה ברורה. ההשערה שהיא מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואורחות חיים. במקרים נדירים המחלה מופיעה בגיל הצעיר ונמצא רקע גנטי ברור.
- דמנציה וסקולרית (בכ- 20% מהחולים) – במקרים אלה הפגיעה נובעת מחסימת זרימת הדם בכלי הדם של המוח. החסימה יכולה להיות פתאומית – כגון במקרה של שבץ מוחי עקב קריש דם מוחי או דימום מוחי ועלולה להיות מלווה בנזקים נוספים לפעילות המוח (כגון שיתוק); במקרים אחרים, כגון באירועי חוזרים של חסימות בכלי דם קטנים במוח, תיתכן הידרדרות הדרגתית יותר. ניתן לצמצם את הסיכון לדמנציה וסקולרית על-ידי איזון גורמי הסיכון לה, כגון יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, מחלות לב
- דמנציה עם גופיפי לוואי (10%-20% מהחולים) – מחלה זו מתאפיינת בתנודות ביכולות החשיבה: בין בלבול לצלילות, הזיות (הלוצינציות) ותסמינים דמויי מחלת פרקינסון: האטה בתנועות, קישיון שרירים (ריגידיות) ורעד לא רצוני.
- מחלות נוספות – שכיחות פחות.
